משחקים מהנים בחיק הטבע

סימני דרך

מתחלקים לשתי קבוצות: אחת רודפת והשנייה בורחת. חברי הקבוצה הבורחת מסמנים את נתיב הבריחה בעזרת אמצעים מהטבע (מקלות, אבנים וכו’), ומטמינים פתקים עם הודעות או משימות לביצוע לקבוצה הרודפת. על חברי הקבוצה הרודפת ללכת לפי הסימנים, לגלות את כל הפתקים, לבצע את המשימות ולשמור את הפתקים. בסיום הדרך יתחבאו חברי הקבוצה הבורחת. על חברי הקבוצה הרודפת לגלות את מקום מחבואה של הקבוצה הנרדפת.

שני דגלים

מתחלקים לשתי קבוצות. מחלקים את השטח לשני חלקים באמצעות סימון קו או סימן אחר. לכל קבוצה יש שטח נוסף – מעגל קטן שבמרכזו ניצב הדגל שלה (“דגל” יכול להיות כל חפץ שהוא). מטרת כל קבוצה לחטוף את הדגל של הקבוצה היריבה. רק לחברי הקבוצה היריבה מותר להיכנס לשטח המעגל, ורק מחוצה לו מותר לתפוס אותם. משתתף שנתפס נשאר במקומו כ”חטוף”, עד שנוגע בו מישהו מקבוצתו ומציל אותו, והוא יכול להמשיך לשחק. הקבוצה המנצחת היא זו שחטפה את הדגל של הקבוצה היריבה והעבירה אותו לשטחה.

המצודה

מתחלקים לשתי קבוצות. מסמנים מעגל בקוטר 3 מטרים (בעזרת חבל/בגדים/נעליים), המעגל הוא המצודה. קבוצה אחת מגינה על המצודה והקבוצה השנייה מנסה להתגנב אל המצודה. על הקבוצה המגינה לעמוד במרחק של מינימום מטר וחצי מהמצודה ולנסות לתפוס את אלו שמנסים להיכנס. כשכולם נכנסים ו/או נתפסים, מתחלפות הקבוצות. הקבוצה שמספר גדול יותר של חבריה הצליחו להיכנס למעגל היא המנצחת.

בית להשכיר

מסמנים על הקרקע מעגלים כמספר המשתתפים פחות אחד. כל משתתף עומד ב”בית” (מעגל) שלו. המשתתף “חסר הבית” יכול לעמוד בכל מקום שירצה. הוא ניגש לאחד המשתתפים שעומד בתוך מעגל, “בית”, משלו ושואל אותו: “יש לך בית להשכיר?”. “בעל הבית” עונה בשלילה, ושולח אותו לחפש “בית” אחר. בו בזמן המשתתפים האחרים מתחלפים ב”בתים”, והמשתתף “חסר הבית” מנסה מהר לתפוס מעגל שהתפנה. אם הצליח לתפוס לו “בית”, הוא נשאר שם והמשתתף שנותר מחוץ למעגל הוא זה שיצטרך לחפש לו “בית” חדש.

הקדרים באים

אחד המשתתפים, ה”קדר”, עומד בצד אחד של המגרש, וכל שאר חברי הקבוצה בצד השני. חברי הקבוצה מנסים להגיע לצד השני של המגרש, ועל הקדר לנסות לתפוס אותם. מי שנתפס מצטרף אל הקדר, שניהם אוחזים ידיים ומנסים לתפוס את חברי הקבוצה, וכך הלאה עד שנותר משתתף אחרון שלא נתפס.

דג מלוח

כל הקבוצה עומדת בשורה. בוחרים אחד מהמשתתפים והוא עומד מול הקבוצה במרחק רב. מטרת המשתתפים היא להגיע אליו מבלי שיראה אותם זזים. המשתתף שנבחר מסתובב כשגבו לקבוצה וקורא “1, 2, 3 דג מלוח”, בזמן הזה צריכים כל השאר להתקדם. הוא מסתובב כשפניו לקבוצה ומנסה לגלות משתתפים שזזים, מי שנתפס זז – נשלח חזרה לנקודת ההתחלה.

שני כלבים ועצם

ממנים את אחד המשתתפים ל”שופט” ומתחלקים לשתי קבוצות. מסתדרים בשתי שורות, קבוצה אחת מול קבוצה שנייה. באמצע השטח שבין השורות יונח חפץ. בקבוצה אחת לכל משתתף נקבע מספר, ובקבוצה השנייה – אות. בכל סבב השופט יקרא לאות ולמספר (לדוגמה א’ – 3). שני המשתתפים שלהם קרא השופט צריכים לרוץ למרכז השטח במטרה לתפוס ראשון את החפץ.

שלושה מקלות

מניחים שלושה מקלות על הקרקע, במרווח קטן זה מזה. כל משתתף צריך לקפוץ על רגל אחת בין המקלות מבלי לגעת בהם. לאחר קפיצתו של המשתתף האחרון מזיזים את המקל השלישי (האחרון) לנקודה שבה נחת המשתתף, ואילו את המקל השני מעבירים לאמצע המרווח שבין המקלות. מי שלא הצליח לקפוץ מעבר למקלות יוצא מהמשחק. המשתתף שנשאר אחרון הוא המנצח.

סרדינים

כמו מחבואים, אבל הפוך. אחד מהמשתתפים מתחבא וכל שאר מחפשים אותו, מי שמוצא את המתחבא מצטרף אליו, וכך ממשיכים עד שבסוף נשאר רק משתתף אחד שמחפש המון ילדים ומבוגרים דחוסים יחד במחבוא אחד כמו סרדינים.

פינוקיו

המשתתפים עומדים במעגל ומחזיקים ידיים. המשחק מתחיל כשכולם רצים במעגל תוך כדי קריאה “פי-נו-קיו”, ומייד עוזבים ידיים וקופצים לכיוונים שונים. המטרה היא לדרוך על כפות הרגליים של שאר המשתתפים ולהוציאם מהמשחק. מותר לעשות רק תנועה אחת בכל תור. על פי סדר מוסכם מראש, כל אחד מקבל את תורו. מייד לאחר פיזור המעגל המשתתף הראשון בתור קופץ לעבר אחד המשתתפים וקורא בשמו. מי שקראו בשמו הוא הקופץ הבא. מי שדרכו על כף רגלו – נפסל. שאר המשתתפים מתחילים מחדש, המשחק נגמר כאשר נותרים שני משתתפים.

משחק “ים-יבשה“

מסמנים קו (באמצעות חבל, שני תיקים או סימון על הקרקע) ומגדירים צד אחד – “ים” וצד שני – “יבשה”. בוחרים משתתף שיכריז בכל פעם על מרכיב שונה הקשור לסביבה הימית או לסביבה היבשתית, שאר המשתתפים יצטרכו לשייך את המרכיב לסביבתו ולקפוץ לצד המתאים של קו ההפרדה (לדוגמה: דג, צבי, עצים, צדפים, אונייה, מכונית, גלים, דיונה, חול, סלעים וכו’).

הרוח נושבת

יושבים במעגל. אחד המשתתפים עומד במרכז המעגל ואומר: “הרוח נושבת לכיוון כל מי ש…” ומוסיף תכונה / מאפיין / עובדה שקשורים אליו ולמשתתפים נוספים בקבוצה. לדוגמה: “הרוח נושבת לכיוון כל מי שיש לו אחים קטנים”. כל המשתתפים שהמשפט נכון לגביהם צריכים לקום ולהחליף מקום במהירות. המשתתף שעמד במרכז המעגל צריך לתפוס מקום במעגל. מי שנותר ללא מקום לשבת, תורו לעמוד במרכז המעגל ולומר משפט חדש.

שיטפון

המשתתפים רצים בטורים / במעגל אחד גדול. כל אחד בתורו אומר “שיטפון” והשאר צריכים למצוא מקום מעל פני הקרקע – למשל על ידי טיפוס או היתלות על סלע, עץ וכד’. משתתף שלא הצליח למצוא מקלט תוך זמן קצוב (10 שניות), צובר נקודות שליליות. המנצח – מי שצבר הכי פחות נקודות שליליות.

תופסת צבעים מהטבע

בכל סבב נבחר משתתף אחר לתפקיד התופס. התופס אומר צבע ושאר המשתתפים צריכים למהר ולגעת במשהו מן הטבע בצבע הזה כדי לא להיתפס. אסור לגעת בבגדים או בציוד שלכם.

חתול ועכבר

כל המשתתפים, מלבד שניים, מסתדרים במעגל. המשתתף שעומד במרכז המעגל הוא ה”עכבר”, והמשתתף שעומד מחוץ למעגל ה”חתול”. ה”חתול” מנסה לתפוס את ה”עכבר”. המשתתפים שעומדים במעגל עוזרים לעכבר להיכנס למעגל ולצאת ממנו, ומונעים מהחתול לתפוס את העכבר.

ראש-זנב

ממנים את אחד המשתתפים ל”שופט” והשאר מסתדרים בכמה בטורים, בכל טור מספר שווה של משתתפים. הראשון בכל טור נקרא “ראש”, והאחרון “זנב”. לקריאת השופט “ראש!” הראשון בטור נשאר במקומו וכל אלו שעומדים מאחוריו צריכים להקיף אותו ולחזור בדיוק למקומם. לקריאה “זנב” חוזרים על אותה פעולה סביב האחרון בטור. אפשר לבלבל את המשתתפים ולהכריז “ראש” ו”זנב” במרווח זמן קצר, ולעיתים אף לפני שהספיקו לבצע את סבב הקריאה הקודמת. הקבוצה שהקדימה להסתדר במקומה היא המנצחת.

תיפ-סו-ני

מתחלקים לשתי קבוצות. הקבוצות מסתדרות בשתי שורות חזיתיות זו מול זו במרחק מסוים. לסירוגין, יוצא “שליח” מכל קבוצה ונותן טפיחה קלה לשלושה מחברי הקבוצה היריבה. על המשתתף שקיבל את הטפיחה השלישית לרדוף מייד אחר “השליח” ולתפוס אותו. אם תפס – “השליח” הופך לשבוי של הקבוצה היריבה. אם לא תפס – הרודף נהיה שבוי. הקבוצה שתפסה הכי הרבה שבויים היא המנצחת.

תופסת גובה

אחד המשתתפים הוא התופס. כדי לא להיתפס, המשתתפים צריכים לטפס על אובייקט מסוים (סלע, עץ, ספסל). מותר לשהות על אובייקט עד 10 שניות, לתופס אסור לעמוד במקום או להיות צמוד למשתתף שטיפס על אובייקט.

תופסת זוגות

המשתתפים מסתדרים בזוגות. כל אחד אוחז ביד בן/בת הזוג. זוג אחד הוא התופס ושאר הזוגות בורחים. אסור למשתתפים לעזוב ידיים. זוג שנתפס הופך לתופס.

תופסת נחשים

הקבוצה מתארגנת ב”נחשים”, טור המורכב ממספר משתתפים, כל משתתף אוחז במותני העומד לפניו. לאחרון בכל “נחש” שמים מטפחת בכיס האחורי של מכנסיו – “זנב”. כל “הנחשים” מסתדרים כשראשיהם במרכז. בהינתן האות כל ראש “נחש” צריך לתפוס את “הזנב” של “הנחשים” האחרים. לחוליות “הנחש” אסור להיפרד.

תופסת זנבות

לכל משתתף שמים מטפחת/חבל בכיס האחורי של מכנסיו – “זנב”. בהינתן האות כל המשתתפים רודפים זה אחרי זה. המטרה של כל משתתף היא לגנוב “זנבות” רבים ככל האפשר, אך לשמור על “זנבו” שלו. מי ששמר על “זנבו” עד תום המשחק והצליח לגנוב “זנבות” רבים יותר – הוא המנצח.

תופסת חמורים

אחד המשתתפים הוא התופס, והוא יכול לרדוף אחר האחרים כל עוד שתי הרגליים שלהם על הקרקע. אולם כאשר משתתף נרדף קופץ על גבו של חבר (שק קמח) – אסור לתפוס את שניהם.

תופסת חיות

אחד המשתתפים הוא התופס והשאר בורחים מפניו כמו חיות, לדוגמה צפרדעים – כל המשתתפים צריכים לקפץ במהלך כל המשחק.

תופסת עצים

אחד המשתתפים הוא התופס והשאר בורחים. מי שנתפס צריך להגיד שם של עץ על מנת להשתחרר ולהמשיך לשחק.

עשרים ואחת

כל המשתתפים עומדים במעגל, ומשתתף אחד עומד במרכז. אלו שעומדים במעגל מוסרים את הכדור אחד לשני. אסור למסור את הכדור למי שנמצא צמוד לימינו או לשמאלו של מחזיק הכדור. מי שעומד במרכז המעגל צריך לנסות לגעת בכדור או לתפוס אותו תוך 21 מסירות. אם הצליח, הוא מצטרף למעגל והאחרון שזרק את הכדור נכנס למרכז המעגל.

כדור לשערים

כל המשתתפים, מלבד אחד, עומדים במעגל בפישוק רגליים, כשכפות הרגליים נוגעות כל אחת בכף הרגל של המשתתף השכן. המשתתף שעומד במרכז המעגל מחזיק בידו כדור אחד או שניים. הוא מנסה להעביר את הכדור בין הרגליים של המשתתפים העומדים במעגל, ואילו הם מנסים למנוע מהכדור לעבור בין רגליהם, אבל בעזרת הידיים בלבד. כל משתתף יכול לנסות להעביר את הכדור מספר פעמים קבוע מראש, והוא מקבל נקודות כמספר השערים שהבקיע.

חמש מסירות

מתחלקים לשתי קבוצות. קבוצה אחת עומדת במעגל ומטרתה למסור את הכדור בין חברי הקבוצה חמש מסירות מבלי שהכדור ייפול, מטרת הקבוצה השנייה – לנסות לחטוף את הכדור בעודו באוויר. אסור ללכת עם הכדור ביד.

שמות

המשתתפים מתפזרים במגרש/בשטח תחום. משתתף אחד זורק את הכדור לגובה, וקורא בשמו של אחד המשתתפים האחרים. מי שקראו בשמו צריך לתפוס את הכדור לפני שייגע בקרקע, לזרוק שוב לגובה ולקרוא בשם של משתתף אחר. משתתף שקראו בשמו ולא תפס את הכדור – נפסל.

מסירת ההפתעה

כל המשתתפים, מלבד אחד, עומדים במעגל כשידיהם שלובות מאחורי הגב. משתתף אחד עומד במרכז המעגל, ומוסר את הכדור בכל פעם למישהו אחר. למי שנמסר הכדור מותר להושיט את ידיו קדימה. מי שהזיז את ידיו כשלא מסרו לו את הכדור, מתחלף עם מי שהיה במרכז המעגל. אסור כמובן לתת לכדור ליפול.

גע, גע, גע

להתחלת המשחק מקפיצים את הכדור על הקרקע ואומרים “גע, גע, גע”. באותו זמן המשתתפים מתפזרים. מטרת כל משתתף היא לפסול את חבריו על ידי הדיפת הכדור ופגיעה ברגליהם. משתתף שנפסל יוצא מהמשחק. וכך שוב מקפיצים את הכדור, אומרים “גע, גע, גע” וממשיכים. המשחק נעשה על ידי הדיפות וגלגולים של הכדור, אסור לזרוק אותו באוויר ואסור לעצור אותו או לתפוס בשתי הידיים.

פסלים בנוף

מתחלקים לזוגות. בכל זוג יש נציג א’ ונציג ב’. תחילה, על נציג א’ “לפסל” את נציג ב’ כאילו היה אחד מהפריטים הנגלים בנוף. לאחר שיסיימו “לפסל”, יסיירו נציגי א’ בין הפסלים השונים וינחשו איזה פריט בנוף הם מתארים. לאחר מכן, מתחלפים בתפקידים.

תצפית בפרטים

מתבוננים על הנוף במשך מספר דקות. כל משתתף בוחר פריט בנוף, ובתורו עליו לתאר לקבוצה את הפריט שבחר מבלי לומר במפורש מהו. על הקבוצה לנחש באיזה פריט בחר.

אמת או שקר – אורנים
אורן בורטיה הנפוץ בחורשות הוא מין ארץ ישראלי.

האורן רעיל.
3. אפשר להפיק מהאורן ויטמין סי.
4. לאורן שורשים עמוקים באדמה.
5. כמעט שום דבר לא יכול לגדול מתחת לאורן.
6. האצטרובל הוא הפרח של האורן.
7. האורן לא כל כך דליק.
8. השם אורן ניתן לו משום שהוא חוסם את האור לצמחים שמתחתיו, אור-אין.
9. האורן גדל במהירות רבה במיוחד.
10. משך חייו הוא כ-75 שנים.
11. האורן הירושלמי גדל טבעי בכרמל ובהרי ירושלים.
12. האורן הוא ירוק עד.
תשובות: 1. שקר; 2. אמת, לעליו של האורן חומציות רעילה; 3. אמת; 4. שקר, לאורן רשת של שורשים; 5. אמת; 6. שקר, האצטרובל הוא הפרי; 7. שקר, האורן מאוד דליק; 8. אמת; 9. אמת; 10. שקר, האורן יכול לחיות בין 120–150 שנים; 11. אמת; 12. אמת, האורן ירוק במשך כל השנה.

פיקולו עצים

מצביעים על חלקי העץ השונים ומגדירים שם ותנועה אופייניים לכל אחד מחלקי העץ (למשל פרי = כף יד מאוגרפת, גזע = שתי ידיים צמודות אנכיות כמו גזע, שורשים = אצבעות שתי הידיים פרושות כלפי מטה באלכסון, צמרת = אצבעות שתי כפות הידיים פרושות כלפי מעלה, עלים = כף יד פתוחה עם אצבעות צמודות). ממנים אחד מהמשתתפים לשופט. בכל סבב השופט יאמר “פיקולו, פיקולו, פיקולו”, ויציין שם של אחד מחלקי העץ. שאר המשתתפים צריכים לעשות את התנועה המתאימה. השופט יאמר שוב “פיקולו, פיקולו, פיקולו” ושם של חלק אחר וכן הלאה, מי שמתבלבל ראשון – נפסל.

21 שאלות

בוחרים מתנדב מתוך הקבוצה. המתנדב חושב על דמות מסוימת. בעזרת 21 שאלות שהתשובה עליהן היא כן/לא, צריכים שאר המשתתפים לנחש על איזו דמות הוא חושב.

הפרקליטים

כל המשתתפים יושבים במעגל, מלבד אחד שעומד במרכז והוא “השופט”. השופט מפנה שאלה אל אחד המשתתפים. על הנשאל לשתוק, והמשתתף שיושב לשמאלו חייב לענות במקומו. אם הנשאל התבלבל וענה, עליו לבצע משימה שתטיל עליו הקבוצה.

משחק הקריצות

מחצית הקבוצה יושבת במעגל (פנים מול פנים). מאחורי כל אחד מהיושבים עומד “שומר”. משאירים מקום ישיבה אחד ריק שגם מאחוריו עומד “שומר”. “השומר” שעומד מאחורי המקום הריק קורץ לאחד מהיושבים. המשתתף ש”השומר” קרץ אליו צריך לעבור למקום הפנוי, מבלי ש”השומר” שלו יתפוס אותו. אם הצליח לעבור מקום, על “השומר” שהמקום לפניו נותר פנוי לקרוץ למשתתף אחר. לאחר מספר סבבים, היושבים והשומרים יתחלפו בתפקידיהם.

טלפון שבור

המשתתפים יושבים בשורה. הראשון בשורה בוחר מילה, ולוחש אותה באוזני זה שיושב לצידו, וכן הלאה. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה ששמע. אם המילה עברה נכון, הראשון בשורה עובר לסוף. אם המילה לא עברה נכון, כל אחד מהסוף להתחלה, אומר את המילה ששמע. מי ששמע את המילה נכון, אך העבירה באופן משובש לחברו, עובר לסוף.